THE RAMBAM'S REGRET
Parshas מטות מסעי
ונס שמה רצח מכה נפש בשגגה
The Rambam writes* that he later expressed regret for not including מראה מקומות (sources) in his monumental work Mishneh Torah.
One time, a question was posed to the Rambam regarding a specific halacha in Hilchos Rotzeach.
The Rambam initially suggested that the source could be found in either Maseches Makkos or Maseches Sanhedrin.
However, after careful searching through the Bavli, Yerushalmi, and Tosefta, the inquirer reported that nothing matching could be found.
The Rambam then reconsidered and suggested it may be in Maseches Gittin—yet again, it could not be located.
Only later did the Rambam discover the actual source in Maseches Yevamos, and he called the questioner back to demonstrate it firsthand.
The Question That Lingered for Generations
Many later scholars attempted to identify which exact halacha this referred to in the Rambam’s writings.
It was ultimately identified by the wealthy banker and talmid chacham of Vilna, R' Mattisyahu Strashun, son of the renowned R"Shash.
He pointed to Hilchos Rotzeach Perek 5 Halacha 2, where the Rambam rules that a rotzeach b’shogeg only goes to exile if the victim dies immediately, not if death occurs later as a result of the wound.
This halacha has its source in two places in Shas: Yevamos 120b and Gittin 70b.
— קובץ תשובות ק"מ
The Rambam himself recalled Gittin, but momentarily could not locate it there.
הל' רוצח פ"ה הל' ב
אין הרוצח בשגגה גולה אלא אם כן מת הנהרג מיד אבל אם חבל בו בשגגה אע"פ שאמדוהו למיתה וחלה ומת אינו גולה שמא הוא קירב את מיתת עצמו או הרוח נכנסה בחבורה והרגתהו אפילו שחט בו כל שני הסימנים ועמד מעט אינו גולה על ידו. לפיכך אם לא פרכס כלל או ששחטו במקום שאין הרוח מנשבת בו כגון בית סתום של שיש הרי זה גולה וכן כל כיוצא בזה:
