BRACHA ON WILD RICE
I asked my nephew הרב הגאון ר'
אשי דיק שליט"א
בעל מחבר שו"ת אשי ישראל ח'
חלקים,
What ברכה ראשונה does one make on wild rice?
Wild rice is not actually rice but a grass seed.
His answer was, the ברכה one makes is בורא פרי האדמה
(unless if mashed then a שהכל) unlike cooked
rice
being it clumps together, the ברכה is מיני מזונות.
לכבוד
דודי הגדול הרב רבי משה פריעדמן שליט"א בעל האי מיילים בתורה
א)
לגבי שאלתך מהי הברכה שמברכים על "וויילד רייס"
שלפי הבוטניקה אינו אורז כלל.
הנה זה
ברור שהאוכלו שלם דהיינו דלא נתמעך אז ברכתו האדמה. והוא כדברי המשנה בריש כיצד
מברכים ברכות דף לה עמוד א:
"על הירקות הוא אומר: בורא פרי האדמה",
ע"כ.
והוא
הדין נמי כל מיני זרעונים, כמו שכתוב ברמ"א סימן רח סעיף
ח אודות שאר מיני קטניות כי: "אם נשארו
שלמים, וטובים מבושלים כמו חיין, מברך בורא פרי האדמה; ואם נתמעכו לגמרי או שאינן
טובים מבושלין כחיין, מברך שהכול", עכ"ל.
והיות
שאוכלים "וויילד רייס" בלי שנתמעך אלא
שלם, ממילא ברכתו היא האדמה.
ב) אלא
שנשאר רק לדון קצת באופן שנתמעך הך "וויילד רייס".
דהנה לגבי אורז למדנו שאם נתמעך ברכתו מזונות, מה שאין שאר
זרעונים וקטניות שאם נתמעכו ברכתם "שהכל".
ונשאל את עצמנו לאיזה סוג שייך "וויילד רייס".
והנראה
שהוא בכלל שאר מיני זרעונים, ולכן אם נתמעך לגמרי אז הוויילד רייס ברכתו שהכול.
ונבאר בקיצור ולהארות שורש כל דבר כדרכנו תמיד בס"ד.
ג)
איתא בברכות בדף לז עמוד א בשם רב ושמאול: "כל שהוא מחמשת
המינים הוא דמברכין עליו בורא מיני מזונות; לאפוקי אורז ודוחן, דלא מברכינן בורא
מיני מזונות", ע"כ.
ובהמשך
שם:
"והתניא הכוסס את האורז מברך עליו בורא פרי האדמה;
טחנו אפאו ובשלו, אף על פי שהפרוסות קיימות - בתחלה מברך עליו בורא מיני מזונות!
[ולבסוף אינו מברך עליו ולא כלום]. תיובתא דרב ושמואל, תיובתא!",
עד כאן הדברים עם קצת תיקון לשון.
ופירש
רש"י: "ולא כלום -
כלומר אין טעון מברכות פירות ארץ ישראל ולא כלום, אלא בורא נפשות רבות, ככל מידי
דליתיה משבעת המינין", ע"כ.
ד)
וכתבו התוספות שם:
"תיובתא דרב ושמואל - באורז, אבל אדוחן לא הוי תיובתא
ואפשר דהוי הלכתא כותייהו ולא מברכינן עליה בורא מיני מזונות", ע"כ.
והכי
פסק הרמב"ם בהלכות ברכות פרק ג הלכה י: "אורז שבישלו או שעשה ממנו פת בתחלה מברך עליו בורא מיני מזונות ולבסוף
בורא נפשות. אבל פת דוחן או פת של שאר מיני קטנית בתחלה מברך שהכל ולבסוף בורא
נפשות רבות", ע"כ. ועיין בבית יוסף בסימן ר"ח.
וכן
בשולחן ערוך אורח חיים הלכות ברכת הפירות סימן רח סעיף ז: "הכוסס (פי'
האוכל) את האורז, מברך עליו בורא פרי האדמה ואחריו בורא נפשות;
ואם בשלו, או שטחנו ועשה ממנו פת, מברך עליו בורא מיני מזונות ואחריו בורא נפשות", ע"כ. ובסעיף ח: "על פת דוחן ופליז"ו או של שאר
מיני קטניות מברך שהכל ואחריו בורא נפשות", ע"כ.
ה)
ומעתה נשאל את עצמנו על הדין באופן שטחן הך "וויילד רייס"
ועשה דייסה או פת, האם הוא כמו דייסה של אורז שדינו לברך
לפניו "מזונות", או שברכתו "שהכל"
כמו שכתב הרמ"א שם סימן רח
סעיף ח אודות תבשיל של שאר מיני קטניות או זרעונים שאם "נתמעכו לגמרי מברך שהכל", ע"כ.
והנראה
לענ"ד ברור שהך "וויילד רייס"
אין דינו כאורז כלל, וכדברי המעדנים שבזה נאמנו דבריהם לכל
מעיין, והוא זרע אחר לגמרי כאשר מעיד גם החוש.
והכי
מבואר גם למעיין במאמר של פרופסור יהודה פליקס "על האורז בספרות
חז"ל" הנדפס בספר חורגין של בר אילן א' עמוד 189, ע"ש. הכי נלע"ד.
