Not concerned with Kefirah?

 

הלוחש על המכה וקורא פסוק מן התורה, וכן הקורא על התינוק שלא יבעת, והמניח ספר תורה או תפילין על הקטן בשביל שיישן - לא די להם שהם בכלל מנחשים וחוברים, אלא שהן בכלל הכופרים בתורה, שהן עושין דברי תורה רפואת גוף ואינן אלא רפואת נפשות, שנאמר (משלי ג כב): "ויהיו חיים לנפשך". אבל הבריא, שקרא פסוקין ומזמור מתהילים כדי שתגן עליו זכות קריאתן וינצל מצרות ומנזקים, הרי זה מותר  רמב"ם הל' ע"ז פי"א הל' י"ב*                      According to the רמב"ם one may not say תהלים for sick people to be healed. The רמב"ם even considers it כפירה for using words of Torah (Tehillim) as a remedy for physical health. The Minhag today in all of כלל ישראל, when there is ח"ו an עת צרה or a חולה the first thing we do is recite תהלים. All of כלל ישראל ignores this Halacha, even though no one argues or disagrees with the Rambam. There are those who attempt to answer the מנהג העולם by claiming different reasons why the Rambam wasn't referring to our way of saying Tehillim for the sick. All of the attempted answers are flawed because it seems the Rambam could only come up with one exception when Tehillim for health is allowed and that is only for healthy people to prevent them from becoming sick. It seems that for sick people the Rambam would not make any exception as to when it would be allowed. ?