Monday, February 18, 2013

for those who appreciate poetry


"אפתחה במשל פי / אשר שמעתי בימי חרפי / כי היה באחד המקומות / אשר נקבו בשמות / אמן אחד צייר / וצייר צלם איש על נייר / והיה האיש ההוא / תם וישר / יפה תואר ומשוח בששר / וידביקהו על לוח עץ / ועל פתח ביתו היה אותו נועץ / להראות העמים והשרים את יופיו / כי כליל הוא מהדרו וצבי עדיו / ויהי כאשר כל העם רואים / והנה בתוך הבאים / זקן אחד רצען / על משענתו נשען / וראה והביט גם הוא / אחרי כן פתח את פיהו / ויאמר הנני עומד משתאה / איך הצייר שגה ברואה / הלא תראו כי שרוך הנעל / הפוך למטה למעל / וכשמוע הצייר את זאת / יצא גם הוא לראות / וירא ויניע ראש / והודה ולא בוש / ויאמר צדקת אתה הזקן / אך הלילה המעוות אתקן / וכן תקנהו טרם הלך לישון / ולמחרתו הוציאו כמשפט הראשון / ויבוא הרצען שנית / ויוסף להביט בתבנית / ויאמר לצייר יפה תיקנת ועשית / אבל בדבר אחד שגית / כי רואה אני דבר נבזה / כי הברכיים אינם דומים זה לזה / האחד גדול והאחד קטן / ויאמר לו הצייר לך אל השטן / כי משרוך הנעל ולמעלה/ אין לך בחכמה חלק ונחלה / ויהי הרצען לבושה ולכלימה / ויפן וילך בחימה / וכן יראתי גם אני / שכמקרה הרצען יקרני / בעניין זה החיבור / רעה עלי ידובר / ויאמר אלי מי שהוא / מה לך פה אליהו / כלך למדברך אצל דקדוק ומסורות / אין לך עסק בנסתרות / אל תחמוד כבוד יותר מלימודך / ואל תנבל כסא כבודך / ולכן יראתי לקרב אל המלאכה / פן לא אראה בה סימן ברכה / אך רוחי הציקתני / ואש עצור בעצמותי ושרפתני / וכלכל לא יכולתי / ומאת השם עזר שאלתי / יצרף לי למעשה המחשבה / ויורני בדרך הטובה / כי מכיר אני את מקומי / שיותר מידי נטלתי גדולה לעצמי / שמלאני לבי לפרש כל השורשים / אשר בשום מקום אינם מפורשים / ואף מאותם המפורשים כבר / אחדש בכל אחד איזה דבר / ורובם מן הגמרא ומדברי רבותינו / כגון בראשית רבא ותנחומא וילמדנו / ואף שבעוונותיי / כבר עברו רוב שנותיי / ולא ראיתי בטובה / בהוויות אביי ורבא / ולחכמים מעט שימשתי / ומשאם ומתנם לא בשתי ביקשתי / מכל מקום לבי לא מנעני / ובאגדות ובמדרשים יגעתי / להוציא מהם דברים חשוקים / ובפרושי ומדרשי הפסוקים / עד שרוב גירסתם היא לי ידועה / וזה יהיה לי לישועה / את הספר הזה לחבר / ולברר וללבן את אשר אדבר / ............/.


The fable tells the story of the famous Greek painter Apelles (a contemporary of Alexander the Great), and a cobbler,. Apelles drew a beautiful young man and pasted the painting on wooden board that he placed at his doorway to impress all passers-by. Among them was an old cobbler, leaning on his cane. The cobbler gazed at the painting and commented: "I am surprised how the artist made such a mistake. You see, the shoelace goes upside down". When the artist heard that, he went out to see, nodded his head and consented: "You are right, old man. But tonight I shall correct the mistake". And so he did before going to sleep and the next day he hung the painting in place as before. And the old cobbler came again. He looked at the painting and told the artist: "Well done but there is still another mistake: the knees are not alike, one is bigger than the other". The artist said then commented angrily: "Go to hell. From the shoelace upwards you know nothing". The cobbler was ridiculed by all around and turned away in a rage. And, says Eliahu Bachur, he is afraid that the same will happen to him with this book, the "Tishbi". Somebody will say: "What are you doing here? Go back to Hebrew grammar and Massoret. Don't deal in what you don’t know and don’t ask to be honored in doing so". Therefore, he was afraid to undertake that work, in which he might fail. However, he could not restrain himself and asked God for help in showing him the right way. Eliyahu adds that he knows his place and that he may be presumptuous in daring to explain all the Hebrew roots, which are not explained elsewhere, adding that even to those that had been explained, he was still bringing something new from the Gmara and other sources.

No comments:

Post a Comment

anything that is not relevant to the post will be marked as spam.

Because he volunteered

            Because he was willing "Whoever wants" ( מי שירצה...