Only Chasidim are allowed

לז"נ זקיני הקדוש ר' משה פרידמן* הי"ד
נהרג על קידוש השם ע"י הנאצים ימ"ש
ג' אב תש"ד

הלכה ולא למעשה

---

Only Chasidim are Allowed to Wear Shabbos Clothing

The רמ"א (O.C. 551:1) writes:

"On שבת חזון one must wear weekday clothes (except the shirt)."

The ערוך השלחן (551:11) writes that today we do change into בגדי שבת. The Gedolim permitted wearing בגדי שבת, because otherwise it would be considered אבילות בפרהסיא (public mourning) on Shabbos.

The רמ"א was also aware of the concern of אבילות בפרהסיא, yet he still ruled that בגדי שבת should not be worn.

The ערוך השלחן explains that in the days of the רמ"א, weekday clothing and Shabbos clothing looked very similar. Therefore, wearing weekday clothing did not constitute אבילות בפרהסיא.

"It was only after people began wearing silk kaftans and shtreimels on Shabbos that they permitted wearing בגדי שבת; otherwise, it would have been אבילות בפרהסיא."

According to the ערוך השלחן, the היתר to wear בגדי שבת applies only to Chasidim who wear shtreimels and silk kaftans on Shabbos.

Since not wearing those garments would be an obvious display of mourning, it would be considered אבילות בפרהסיא.

Those who normally wear only a suit and hat on Shabbos would, according to this reasoning, need to wear their weekday suit and hat.

ערוך השלחן (או"ח סימן תקנ"א סעיף י"א)

ודע שאצלינו יש שנים או שלושה דורות שאין נוהגין כמנהג הזה בשבת חזון, אלא לובשין כל בגדי שבת. וגדולי הדור שהיו אז הנהיגו כן, באמרם שזהו כמראים אבילות בשבת בפרהסיא. ולכן אפילו בשבת שחל בו תשעה באב ונדחה – אנו לובשין בגדי שבת מטעם זה. ולכן בימינו אלה, כמעט נשכח הדבר שאין ללבוש בגדי שבת בשבת חזון. ותמוה אצלי דבר זה, דאטו קדמונינו לא ידעו זה? ועם כל זה נהגו בזה, אף שאינו כן מדינא; ואיך נבטל מנהגם? ולכן נראה לעניות דעתי דזה תלוי באופן ההלבשה. דאצל הקדמונים היתה הלבשת שבת וחול שווים בדמותם ובתמונתם, אלא שההפרש היה בין סחורה יקרה ובין סחורה פשוטה, ולא היה ההפרש ניכר כל כך. מה שאין כן זה כמה דורות מקודם, שבשבת היתה תמונה אחרת לגמרי להבגדים, בין עני בין עשיר. כמו שבחול היו נושאין כובע של קלאפי"ן, ובשבת שטריימי"ל. וכן שארי בגדים היה ניכר לכל שזה בגד חול, כמו קיטאי"י, וזה בגד שבת, כמו של משי לעשיר, ומשי פשוט לעני. ולפיכך הנהיגו הגדולים שלא לנהוג מנהג זה, מפני שההפרש ניכר הרבה, והוי כאבילות בשבת. ולכן אני אומר דבזמנינו זה, שעל פי פקודת המלכות כבר החלפנו תמונת הבגדים, ושבת וחול תמונה אחת להן, אלא שההפרש בין זול ליוקר – וודאי נכון לקיים מנהג הקדמונים. (כן נראה לעניות דעתי.)

---

Because of his talent, he receives two עליות on שבת חזון.

In most קהילות אשכנז, the אב הרחמים was recited only twice each year:

• The "Schwartze Shabbos" (Bamidbar)
• שבת חזון

When the חזן recited אב הרחמים, the entire congregation stood and quietly recited it together.

The original נוסח, before it was altered by the censors, was:

וינקום בימינו לעינינו נקמת דם עבדיך

יהי רצון מלפניך — May it be Hashem's will to take immediate revenge, in our days and before our eyes, against all the רשעים הרוצחים and all their sympathizers.

אמכי"ר

---

* הרה"ג ר' שמואל וואזנר זצ"ל אמר לי עליו: "שהיה איש ישר ושכל ישר" עכ"ל. היה ירא שמים מופלג ותלמיד חכם גדול. נמנה עם טובי הקהל ושימש כגבאי של היסודי תורה. בערוב ימיו נתמנה לראש הקהל בעיר פרעסבורג, ומילא תפקיד זה במסירות ובנאמנות. יהא זכרו ברוך.

No Distractions

 

According to Mori V'Rabi  Harav Hagaon R.Shlomo Miller Shlita: It is very important to refrain from being מסיח דעת (distracted) of the חורבן הבית during the שבוע שחל בו ת"ב The משנה ברורה תקנ"א ס"ק כ"א explains the reason for not doing the laundry is because it looks like he is מסיח דעת. If it just looks like being מסיח דעת is wrong to do so קל וחומר how much more so when one is actually being מסיח דעת"

Our Minhag is to be Machmir

.משנכנס אב ממעטין בשמחה According to the Chasam Sofer,(O.Ch. 160) the Halacha of משנכנס אב ממעטין בשמחה refers to only one Halacha, "Not to build a בנין של שמחה in the nine days".(starting ר"ח) All the other restrictions, Halachically doesn't start on Rosh Chodesh Av but starts at the beginning of the week of Tisha B'av. שבוע שחל בו. Ashkenazim start the restrictions from Rosh Chodesh because the Rema says that this is our Minhag ואנו נוהגין להחמיר. The Mechaber in Shulchan Aruch uses the term of אסור only for שבוע שחל בו. Even the Rema who holds the restrictions do start from Rosh Chodesh will usually use the term ואנו נוהגין להחמיר בכל זה מתחילת ר"ח etc. The reason for it is because both the Rema and the Mechaber hold that we don't Pasken like רב in the גמרא who holds Halachically it starts from ר"ח.

No Such Halacha

part 2

משנכנס אדר מרבין בשמחה

No such Halacha

 

 *. 

The Gemoro (Ta’anis 29a ) In the name of Rav

it was said, "the same way, when

the month of Av comes in, you reduce with Simcha,

so too when the month of Adar comes

in you add with Simcha".

The Rambam and Sh. Aruch bring the Halacha of

משנכנס אב ממעטין בשמחה

They do not** mention משנכנס אדר מרבין בשמחה

The obvious reason is, there is no such  Halacha

to be Marbeh B’simcha when Adar comes in.

The Chasam Sofer (O.Ch 160) explains the reason. 

"Since we don't Pasken like Rav that Aveilas starts on

Rosh Chodesh Av,(According to strict halacha it starts on

on Erev T.B.***), therefore we also don't Pasken

that Simcha starts on Rosh Chodesh Adar.

The Halacha in Sh. Aruch & Rambam of משנכנס אב ממעטין בשמחה 

applies to only one thing, not to build a

Binyan Shel Simcha. All other types of refraining Simchas like

eating meat, drinking wine etc. start only on Erev T.B.

On this halacha we can't say The same as when Av comes

in you are not allowed to build Binyan Shel Simcha-- so too

when  Adar comes in you may build a Binyan

Shel Simcha. Building  a binyan Shel Simcha may be done all year round not only in Adar.

There is no such Halacha of Marbim Besimcha for Adar whereas there is a 

Halacha in Rema to be Marbeh Ketzas Simcha on Lag Baomer.

It seems that a קצת שמחה mentioned in Shulchan Aruch is a greater שמחה

than a complete שמחה of משנכנס אדר that is not mentioned in Shulchan Aruch.

* According to the Shulchan Aruch & Rambam

** The Magen Avraham does mention it

***3 weeks, 9 days & Shavua Shechal Bo are Minhag